ילדי שדרות היקרים!
במסע שלנו נגיע למקומות שונים בשדרות: החווה החקלאית, הספרייה, בית הספר, מרכז המוזיקה ואפילו ללב שלנו.
בכל עצירה במסע נכיר מילים חדשות, נבין את משמעותן,
ונלמד להשתמש בהן בדרך כיפית ומשחקית! 
מוכנים להתחיל?
בחרו מאיפה להתחיל את המסע וקדימה לדרך! לחצו על האצבע במפה.​

העקבות בחצר בית הספר

ביום ראשון בבוקר אבי הגיע לבית הספר וראה משהו מוזר. על האדמה הרטובה ליד הכיתה היו עקבות מוזרות: שורה ארוכה של סימנים שנעלמה לכיוון המחסן.
אבי התכופף והביט בעקבות. הוא בדק את הצורה: חמש אצבעות ארוכות, טביעה עמוקה באמצע, וסימני ציפורניים בקצה. הוא מדד באצבעותיו, כל עקבה הייתה בגודל כף יד.
"יהודה, בוא מהר!" קרא אבי לחברו.
יהודה רץ אליו והסתכל על העקבות. "מתי זה קרה?" שאל. "בלילה? ולאן העקבות מובילות? ומה החיה חיפשה פה?"
אבי משך בכתפיו. "אולי זה כלב גדול שברח מאיזה בית," אמר יהודה. "או חתול בר שמסתובב פה בלילות."
"בספר על בעלי חיים ראיתי טביעות של כלב, הן עגולות עם ארבע אצבעות, ואילו פה יש חמש אצבעות ארוכות. זה לא כלב - זה משהו אחר."
הם הלכו בעקבות השביל עד פח האשפה של המזנון. "לדעתי, החיה חיפשה אוכל," אמר אבי. "כי המכסה הפוך ויש פירורים על הרצפה והעקבות מתחילות מהפח."
"אולי הרוח הפילה את המכסה?" אמר יהודה. אבי הרים את המכסה והצביע: "תראה את השריטות והנשיכות בשקית. ככה זה נראה כשחיה מחפשת אוכל."
יהודה עדיין לא הבין את כל התמונה. "תקשיב," אמר אבי. "חיה נכנסה בלילה לחצר. היא הריחה אוכל בפח. היא הפילה את המכסה, חיטטה בפנים, ואז ברחה למחסן. לכן יש עקבות מהפח למחסן."
פתאום נשמע רשרוש מהמחסן.
"היא עדיין שם!" לחש יהודה.

— המשך יבוא —

​